סרטו המודרניסטי והקיצוני ביותר של ברגמן – מעין מסה אינטלקטואלית על משמעות הקיום (אם בכלל יש כזו), על הקו הדק בין מציאות לפיקציה, בין שפיות לטירוף, ועל אומנות הקולנוע.
סרטו המודרניסטי והקיצוני ביותר של ברגמן – מעין מסה אינטלקטואלית על משמעות הקיום (אם בכלל יש כזו), על הקו הדק בין מציאות לפיקציה, בין שפיות לטירוף, ועל אומנות הקולנוע. שחקנית שנדרה נדר של שתיקה, עוברת לחיות בבקתה מבודדת, מטופלת באחות שדומה לה מאוד.בדמיון הזה בין השחקניות ליב אולמן ("תמונות מחיי נישואין") לביבי אנדרסון ("פני המכשף"), עושה ברגמן שימוש לצורך טשטוש הזהות בין שתיהן (עד כדי כך שבאחד השוטים, פניהן מתמזגים זה בזה).
